שרברבים באפילה
זה היה עוד יום ראשון בפקולטה. מתוקף תפקידי כאב הבית הגעתי כבר בשש וחצי ופתחתי את הבניין והכיתות. שאר האנשים הכפופים לי: הטכנאים, המנקים, וכל השאר, כולם התחילו להגיע קצת אחרי. בשעה שמונה, כאשר רוב הסטודנטים היו בכיתות, ישבנו כל העובדים ואני לשתות את כוס הקפה של הבוקר. שלמה, טכנאי החשמל שלנו, היה עייף במיוחד. הוא סיפר שהייתה לו הצפה בבית אמש, ולכן נאלץ לחפש שרברב סמוך לשעה עשר בלילה. למרבה המזל, הוא מצא אינסטלטור שהיה מוכן להגיע למרות השעה המאוחרת ותיקן את הבעיה. לא יכולתי שלא להעיר משהו על כך.
"שלמה, אתה צריך אינסטלטורים? הרי נולדת עם מברג ביד!"
שלמה נאנח ואמר "מה אומר? צנרת גדול עליי… אבל מה זה משנה? יש שרברבים, הם יודעים את העבודה, וזהו…!"
שרברבים זו לא מילה גסה
לא יכולתי להאמין למשמע אזני.
"אתה רציני?" שאלתי, "צנרת גדולה עליך? ועל אינסטלטורים לא? ידידי, בסופו של דבר מדובר בעניין טכני! זה קשור לזה, וההוא קשור להוא. כשמשהו משתבש , שוט מחברים את מה שהשתחרר בחזרה. אני ממש מתפלא עליך שאתה לא מצליח להתמודד עם צנרת וצריך אינסטלטור – ואני תמיד תפסתי ממך הטכנאי הגדול מבין שנינו…"
חלק מהעובדים מלמלו בהסכמה. שלמה רק משך בכתפיו. הוא אמר "תראה, אני לא יכול להסביר את זה. אני טכנאי כבר עשרים שנים, ועדיין אני לא מצליח להשתלט על צנרת. הייתי עדיין מנסה עד לפני כמה שנים, אבל כל פעם זה נגמר במכנסיים רטובים והתקלה הפכה לגרועה יותר. יום אחד החלטתי שכבר עדיף לי לקרוא לשירותיו של שרברב במקום עוד פעם להרטב, ומאז חיי טובים יותר. מה אומר? שרברבים זו לא מילה גסה!"
אינסטלטור לעת מצוא
עמדתי לומר עוד משהו נוסף בנוגע לכך שאנשים טכניים כמותינו לא צריכים שרברבים, אך אז נפתחה הדלת ובפתח עמד סטודנט מתנשף. "אינסטלטור! קראו לאחד מהר! כל הקומה העליונה מוצפת!"
הבטתי בשלמה ואמרתי "רגע האמת הגיע שלמה'לה. עכשיו תראה שאנשים כמותינו לא צריכים אינסטלטורים".
פניתי לסטודנט ואמרתי לו בקול בטוח "לא צריך שרברב חביבי, אב הבית מגיע!"
שרברב אמיתי הוא לא בהכרח גם אב הבית…
נכנסנו לשירותי הבנים, אשר עלו על גדותיהם. הפשלתי שרוולים ומלמלתי "אינסטלטורים… נו באמת…! רק צריך לסגור כאן את הברז הזה…"
כאשר סגרתי את הברז נראה היה שזרימת המים רק התגברה.
"המממ… טוב, אולי לא הברז הזה…" מלמלתי לעצמי ופתחתי אותו בחזרה מהר, "אך עדיין אין שום צורך לשכור את שירותיו של שרברב…"
אבל זה כבר היה מאוחר מדי. נראה שהברז שסגרתי עשה משהו, וכעת המים זרמו בעוז, יצאו מהשירותים וכבר היו בגובה הנעליים שלי. ניסתי עוד כמה דברים, אך לשווא. לא הצלחתי לאתר את הבעיה ונראה שכל מה שנגעתי בו רק החמיר את המצב. לבסוף נואשתי. הוצאתי את הטלפון הנייד והתקשרתי לשלמה.
"שלמה? יש לך עדיין את הטלפון של אותו שרברב מאתמול?"
"רואה?" צחק שלמה, "אמרתי שצנרת זה גדול עלינו!"
"אני רואה, אני רואה!" עניתי, "אתה צודק! רק קרא לשרברב! אני צריך אינסטלטור עכשיו!"