שעון נוכחות ומשרד פרסום קטן
"תירגע", אמרתי לעצמי. "צריך להתחיל איפשהו". אני יודע שאני מוכשר, שיש לי את זה ואם רק יתנו לי הזדמנות… זה כבר חצי שנה שאני מכין כאן קפה ובכל הזמן הזה, היו לי כמה רעיונות טובים לקמפיינים גדולים, רעיונות שהשמעתי באוזניו של אחד הקופירייטרים הזוטרים, והוא כמובן גנב לי אותם והציגם כשלו.
"הפעם", אמרתי לעצמי, "לא אתן לזה לקרות". ואכן כאשר ראיתי את הלקוח החדש נכנס אל משרדינו, לקוח שמשווק שעוני נוכחות ביומטריים, הרגשתי שהעתיד שלי עומד להשתנות. כמו בכל יום, הגשתי קפה לכל המסובים בפגישה, וכמו תמיד הקשבתי קשב רב לכל מה שנאמר. הסתבר לי שהלקוח החדש רוצה קמפיין בשני מדיומים עיקריים, ברשת האינטרנט ובטלביזיה, ושמעתי אותם מדברים על שעון נוכחות, כרטיס נוכחות, חוק הגנת השכר תיקון 24 ועוד.
כשסיימתי להגיש את הקפה, מצאתי תירוץ נוסף להיכנס אל החדר, תירוץ בדמות עוגיות וכיבוד קל. הם עדיין שוחחו על כל הדברים שכבר שמעתי מקודם אבל הפעם הלקוח הסביר לבוס הגדול על חוק הגנת השכר תיקון 24, המחייב כל מעסיק לדווח באופן שוטף ומפורט על תלוש המשכורת של כל עובד. ולמרות שניסתי לפזר את הכיבוד באיטיות מרבית, עדיין לא הצלחתי להיות נוכח בחדר לאורך כל הפגישה. אז הצמדתי את ראשי אל הדלת במטרה להקשיב לנאמר שם….
מה שלא צפיתי זה שאותו קופירייטר זוטר שכבר גנב לי רעיונות בעבר, יצא מן הדלת שמאחוריה עמדתי צותתי, וכמובן קיבלתי מכה איומה מהדלת כשהוא ניסה לצאת החוצה מחדר הישיבות. או אז, הבטחתי לעצמי, שהפעם, אני לא אהיה פראייר, אני הולך להציע לבוס הגדול, באופן ישיר ובלתי מתווך, קמפיין מטורף ללקוח המשווק שעוני נוכחות.
לוח וגיר, זה כל מה שאני צריך כדי לתכנן קמפיין שעווני נוכחות משובח!
לא למדתי קופירייטינג, למדתי שיווק. אבל ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות עם חיי, והיו לי תוכניות די ברורות כיצד להשיג את זה. לוח וגיר, זה כל מה שאני צריך כדי לתכנן קמפיין משובח ללקוח המשווק שעון נוכחות ביומטרי.
כן, זו צורת העבודה שאני אוהב. יש לי חדר בבית שאני מכנה אותו חדר סטודיו, ושם יש לי לוח אדירים וחופן של גירים. הגעתי הביתה לאחר יום עבודה נוסף, והתחלתי לשרבט על הלוח את כל מה ששמעתי בפגישה עם הלקוח: חוק הגנת השכר תיקון 24, שעוני נוכחות, כרטיס נוכחות, שעון נוכחות ביומטרי, היי טק, צעיר, דינאמי, יעילות, חיסכון, פתרונות זולים, חישוב שכר…זה היה עוד לילה לבן, אבל מכיוון שגם כך לא הייתי צריך את ה-I.Q שלי ליום העבודה בתור מזכיר במשרד הפרסום שבו עבדתי, אז הרשתי לעצמי לנצל את השעות השקטות של הלילה.
זו הייתה משימה לא כל כך קלה, אני חייב להודות, באיזה שהוא שלב חברה שלי נכנסה אל החדר ושאלה אם הכול בסדר, ואם יש מישהו נוסף איתי, היות והיא שמעה אותי ממלמל בקול רם מילים כמו שעון נוכחות ביומטרי, אפקטיבי, כרטיס נוכחות, חוק הגנת השכר תיקון 24, יעילות, היי טק וכו'.
ליוויתי אותה חזרה למיטה ואמרתי לה שהכול בסדר, שאני רק מדבר עם עצמי ועם הלוח.
לאחר ארבע וחצי שעות אינטנסיביות של מחשבה, הרבה שרבוטים ולא מעט מלמולים, הרעיון שלי כבר קרם עור וגידים. בסביבות השעה 4 לפנות בוקר הלכתי למיטה ואיך שהצלחתי להירדם השעון שלי צלצל (לא שעון נוכחות ביומטרי, אבל בהחלט שעון מעורר שדואג לנוכחותי בעבודה, בזמן).
חיכיתי בקוצר רוח לרגע שבו הבוס הגדול יגיע, כדי להראות לו את הרעיון שלי לקמפיין שעוני נוכחות, אבל הוא לא הגיע עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. הקופירייטר הזוטר, הספיק כבר לגשת אליי ולברר אם יש לי איזה רעיון לקמפיין, ואני אמרתי לו שעדיין לא, אבל אם יהיה לי איזה רעיון על כרטיס נוכחות, אני אספר לו.
כאשר הבוס הגדול הגיע, דפקתי על דלתו ושאלתי אם אני יכול להפריע. הוא היה עסוק מאוד וביקש שאדבר עם סגנו. אמרתי לו שאני מעדיף להמתין לזמן שבו הוא יתפנה, וקבענו לשוחח בשעה 19:30, והיה ניכר שזה למורת רוחו.
בשעה היעודה נכנסתי אל חדרו ומבלי להגיד יותר מדי, הוצאתי את הטיוטה לקמפיין שהכנתי במשך הלילה. השארתי אותו פעור פה, והייתי מופתע לגלות שהוא מפרגן לי.
"אז מה התפקיד שלך כאן במשרד הפרסום הקטן שלנו?", הוא שאל. השבתי שאני משמש מזכיר כבר חצי שנה בחברה. סיפרתי לו שאת הרעיונות לקמפיין של הקפה שהם עשו כמו גם לקמפיין של חברת הקוסמטיקה, אני הצעתי לקופירייטר הזוטר, והוא גנב אותם ממני. הוא היה המום לנוכח משמע דבריי.
ביום שלמחרת הוא ביקש ממני להיכנס אל משרדו, והודיע לי שאני מקודם למשרת קופירייטר זוטר. שמחתי מאוד ולחצתי את ידו. עמדתי לקום, אבל הוא אמר לי לשבת, שהוא רוצה לדבר איתי עוד קצת על התפקיד. בינתיים הוא חייך אליי שאל אותי אם אני רוצה קפה ואיזו עוגייה בזמן השיחה. אמרתי לו שאשמח, אז הוא קרא לקופירייטר הזוטר שגנב ממני רעיונות ואמר לו "תכיר את הקופירייטר הזוטר החדש שלנו, מה אתה אומר, תעשה לנו 2 קפה ותביא לנו גם כמה עוגיות?…"