איך להרגיש מסופק בחיים המודרניים?
מי שטייל באזורים נידחים בודאי שם לב לשלווה האופפת את האנשים. נראה שהם פשוט חיים את החיים, משתלבים באופן הרמוני עם סביבתם וחשים מרוצים. נראה כי אותם אנשים צוחקים יותר, נהנים מהחיים, גם אם הם קצרים יותר, וממצים אותם עד תום. למה אצלנו זה לא כך? למה רבים מאיתנו חשים חלל בפנים שלא מצליח להתמלא למרות הגירויים הרבים שישנם סביבנו וחשים שהם אינם מצליחים להגיע לכדי מימוש עצמי? 
החיים בתוך צמר גפן
ככל שהתקדמה הציוויליזציה הפכו החיים לנוחים יותר. האדם המערבי עשה הכל בכדי לרפד את חייו בעוד ועוד שכבות של צמר גפן כדי להרגיש נוח ונעים. עם זאת, כפי שהצמר גפן הוא נעים ונוח רק מבחוץ, כך גם חלק לא קטן מהפיתוח הוא למעשה נוחות חיצונית. נוחות כזאת גורמת לנו להמודד עם פחות ופחות אתגרים. התמודדות דורשת הוצאתו של כוח המוכיחה הוא אכן קיים בנו. הוא אינו ממומש כשאיננו ניצבים מול אתגרים. החיים הנוחים שיצרנו לעצמנו הם למעשה מילכוד או כלוב של זהב. ככל שנוריד מחיי הנוחות כך נצטרך להתמודד עם אתגרים רבים יותר אשר יביאו לכך שנראה מהם הכוחות האמיתיים שיש בנו ונמנף את עצמנו לידי הגשמה של חלומות שנראים כבלתי אפשריים.
דפוסים ואמונות שמעכבים אותנו
לא זו בלבד שהחיים הנוחים יוצרים פחות מצבים מאתגרים שנותנים לנו הזדמנות להוכיח את עצמנו, גם דפוסים ואמונות הטבועים בנו לא תורמים. כדי להגיע לכדי מימוש עצמי אנו צריכים להיות נקיים ככל האפשר מאמונות ודפוסים מעכבים. משפטים כמו "אין לי כוח" או "אני לא יכול" הם חזקים מאוד. למילים יש כוח רב. עם זאת, הפתרון הוא פשוט- החלפת המשפטים והאמונות הטבועים בנו באחרים שלא יעכבו אלא להיפך- יובילו אותנו קדימה. כאשר אנו מכירים בכך כי אותם דפוסים ואמונות טבועים בנו הדרך היא יחסית קלה. האתגר הוא להגיע לתובנה כי הדפוסים המעכבים קיימים בנו ומנהלים אותנו.
אז מה עושים?